סגור תצוגת כיתה
הפרק

יהודה ותמר

בראשית לח

מבט מלמעלה

פרק זה קוטע את סיפורי יוסף באמצע העלילה ובו מסופר סיפורם של יהודה ותמר. נלמד את הסיפור מנקודת מבטה של תמר ונלמד על היוזמה שלה ועל האופן שבה נשאה באחריות לעתידה. לאחר מכן נתמקד בתהליך שיהודה עובר ובקשר בין סיפור זה למכירת יוסף. נדון בשאלה כיצד סיפור זה משפיע על עיצוב דמותו כאביה של שושלת המלוכה המקראית.

מידע כללי
  • ספר בראשית
  • יחידת הפרקים פרק לח
  • קבוצת גיל כיתה יא
  • נושאים מרכזיים ביחידה פריצת גבולות יוזמה הודאה בטעות ותיקון
  • מספר שיעורים מומלץ 2
  • שתפו
העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
הכר נא
"וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו…" משום שנידוהו ואמרו לו: כשאמרת לנו מה בצע...
הכר נא
"הִוא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה, וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה."
(פסוק כה)

איור: shutterstock.com

"וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו…" משום שנידוהו ואמרו לו: כשאמרת לנו מה בצע כי נהרוג את אחינו, לכן נמכור אותו, שמענו לך. אם היית אומר לנו השיבונו אצל אביו, היינו שומעים לך.
להמשך המדרש

פרשה זו נסמכה לפרשה על יוסף כדי לסמוך הכר נא להכר נא: בדברי תמר "וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה" (בראשית לח, כה) ובסיפור יוסף "וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ זֹאת מָצָאנוּ, הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם לֹא" (בראשית לז, לב).

(עיבוד. לפי: מדרש אגדה, בראשית לח א, א)

  • כיצד מסביר המדרש את הסיבה לעזיבתו של יהודה?
  • הביטוי "הַכֶּר נָא" חוזר בשני הסיפורים הסמוכים: אחי יוסף שמציגים את כתונת יוסף לפני אביהם ותמר ששולחת שליח אל יהודה. אילו נקודות דמיון נוספות אתם מוצאים בין הסיפורים?
המניע של תמר
המדרש מעלה את השאלה מדוע נהגה תמר כפי שנהגה כאשר הואשמה בהיריון מחוץ לנישואים והוטל...
המניע של תמר
"...וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה."
(פסוק כה)

איור: shutterstock.com

המדרש מעלה את השאלה מדוע נהגה תמר כפי שנהגה כאשר הואשמה בהיריון מחוץ לנישואים והוטל עליה עונש אכזרי.

לקריאת המדרש

"וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר: לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה" (בראשית לח, כה), ומדוע לא אמרה במפורש שהָרְתָה ליהודה? אמרו חכמים: מוטב לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש, ואל ילבין פני חברו ברבים, ומניין לנו זאת? מתמר.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י עמוד ב)

  • המדרש מציע כי תמר רצתה לשמור על כבודו של יהודה. מה הרעיון המוסרי שמציג המדרש? מה הסכנה הגדולה הטמונה ברעיון זה?
הרה לזנונים
ברגע שהריונה של תמר מתגלה, הדבר מדווח ליהודה. תחילה מדווחים על מעשיה, היא מוגדרת כאישה...
הרה לזנונים
"וַיְהִי כְּמִשְׁלשׁ חֳדָשִׁים וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים, וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף."
(פסוק כד)

איור: shutterstock.com

ברגע שהריונה של תמר מתגלה, הדבר מדווח ליהודה. תחילה מדווחים על מעשיה, היא מוגדרת כאישה שזָנְתָה – אישה שקיימה יחסי מין עם גבר שלא במסגרת הנישואין. ולאחר מכן גם הריונה מסומן באות קלון: "הָרָה לִזְנוּנִים".
אישה החורגת מהנורמות המקובלות בחברה הפטריארכלית מסומנת, מוקעת ונענשת. אומץ ליבה ומצוקתה של תמר מתגלים כאן בשיא כוחם, שכן תמר סיכנה את חייה על מנת להיכנס להיריון.

  • לא רק בימי המקרא השתמשו במילים כדי לסמן ולהוקיע אדם או מעשה. הביאו דוגמה מימינו לשימוש דומה במילים.
כחוט השני
השני הנזכר בפרק הוא חוט אדום, והוא מופיע במקרא כמה פעמים: ביהושע פרק ב המרגלים...
כחוט השני
"וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד, וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה."
(פסוק כח)

צילום: shutterstock.com

השני הנזכר בפרק הוא חוט אדום, והוא מופיע במקרא כמה פעמים: ביהושע פרק ב המרגלים מורים לרחב לסמן את ביתה בחוט אדום כדי שיוכלו לזהותו במלחמה ולהציל אותה ואת בני ביתה: "אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן אֲשֶׁר הוֹרַדְתֵּנוּ בוֹ…" (פסוק יח). הצירוף נזכר גם בשיר השירים ד, ג: "כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתֹתַיִךְ". בכל המקרים הוא מציין או מסמן דבר מיוחד במינו ובולט לעין.

להמשך קריאה

משמעות הביטוי "עובר כחוט השני" היא – קו יסודי, רעיון מנחה הניכר לאורך עניין מסוים. הצירוף הגיע לעברית מלשונות אירופה (מהרוסית או הגרמנית) שבהן נאמר: "כחוט אדום". כשהביטוי הועבר לעברית עוצב סגנונו בהשראת המקרא, והוא תורגם: "כחוט השני".

  • על ידו של מי מהתאומים נקשר חוט השני, ומה הייתה המטרה בכך?
  • לימים, בראש איזו שושלת מיוחסת עמד אחיו? ראו: רות פרק ד פסוקים יח-כב.
מישהו לרוץ איתו / דויד גרוסמן
בדומה לדמותה של תמר מספר בראשית, תמר גיבורת ספרו של דוד גרוסמן היא נערה אמיצה...
מישהו לרוץ איתו / דויד גרוסמן
"וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם."
(פסוק יד)

כריכת הספר: דויד גרוסמן, מישהו לרוץ איתו, 2003, עמ' 135. הוצאת הקיבוץ המאוחד. ציור: שירה גלזרמן.

בדומה לדמותה של תמר מספר בראשית, תמר גיבורת ספרו של דוד גרוסמן היא נערה אמיצה המשתמשת בתחפושת ובעורמה על מנת להשיג את מבוקשה. הרקע לסיפוריהן של שתי הדמויות הנקראות "תמר" הוא תא משפחתי לא מתפקד. לגיבורות לא נותר אלא לסמוך על עצמן.
עם זאת, מעניין להבחין כי גרוסמן העניק לגיבורת ספרו שם בעל משמעות תנ"כית כפולה – תמר המופיעה בפרק זה, אישה נועזת העומדת על זכותה בעולם גברי, ותמר בתו של דוד המלך המופיעה בשמואל ב, קורבן טרגי של מאבקי ירושה בין בני המלך.

להמשך קריאה

גרוסמן מקיים בספרו שיחה כפולה עם שתי הדמויות המקראיות. הקטע הזה מתוך הספר ממחיש זאת:
"…ומתי לעזאזל היתה באמת אמא ל'כל התמריות האלה', כפי שהייתה מכנה אותן באנחה חביבה מעושה, כן כן, כל התמריות האלה, הכמהות והמסוכסכות זו עם זו?" (עמ' 135).

דויד גרוסמן, מישהו לרוץ איתו, 2003, עמ' 135. הוצאת הקיבוץ המאוחד.

  • נראה שתמר המקראית הייתה השראה לסופר דויד גרוסמן. איזו השראה יכולות נשים בנות ימינו לקבל מדמותה של תמר? הציגו דוגמה והסבירו.
נשים זרות: תמר
המאייר אבי כץ משליך את הסיפור המקראי אל תוך עולם המדע הבדיוני. הוא מתאר את...
נשים זרות: תמר
"וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ."
(פסוק טו)

אבי כץ © באדיבות האמן

המאייר אבי כץ משליך את הסיפור המקראי אל תוך עולם המדע הבדיוני. הוא מתאר את תמר כיצאנית. יהודה חולף בספינת חלל, ועוצר להציע עסקה ל"אישה הזרה" בלבוש המתגרה. המשא ומתן מתנהל בתנועות ידיים בוטות. הצעיף המכסה את פניה מדגיש את חשיפת גופה.

  • באיור מתוארים באופן מובהק יחסי הכוח בין הגבר לאישה. הגבר בעל הרכוש פונה לאישה החשופה. הביאו דוגמה מהפסוקים להבדלים אלו כפי שהם באים לידי ביטוי בין יהודה לתמר.
בית אב
  בחברה הפטריארכלית ההתייחסות המשפחתית לפי "בית אב" העניקה לאדם את שמו, את מעמדו ואת...
בית אב
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית אָבִיךְ עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו, וַתֵּלֶךְ תָּמָר וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ."
(פסוק יא)

‏‏לכידה

אוהל, מקום המגורים של המשפחה - בית אב בתקופת המקרא. קרדיט: צילום: shutterstock.com

 

בחברה הפטריארכלית ההתייחסות המשפחתית לפי "בית אב" העניקה לאדם את שמו, את מעמדו ואת מקומו בחברה. העיקרון של שמירת הרכוש בתוך המשפחה שלל, במרבית המקרים, את זכות הירושה מהבנות והדיר אותן מספרי היוחסין.

להמשך קריאה

על פי עיקרון זה הבנים נשארו בבית האב, ירשו את נחלת אביהם ובתום התהליך הממושך של חלוקת הירושה הקימו בית אב חדש על בסיס הנחלה שירשו. הבנות, לעומת זאת, עברו מבית אביהן אל בית הבעל, בדרך כלל בבית החותן. תפקיד הבנות היה לייסד את בית האב החדש באמצעות לידת בנים יורשים שיוכלו להמשיך את השושלת ולשמור על הרכוש במשפחת החותן.

מבוסס על אהובה אשמן, תולדות חוה: בנות, אמהות ונשים נוכריות במקרא, 2008, עמ' 10-9. © משכל.

  • על בסיס קטע הקריאה ובהתייחס למעמדה של תמר כאלמנה, הסבירו את המצוקה שבה היא נמצאת.
פתח עיניים
יש המפרשים את המילה "עיניים" כשם של מקום ואת המילה "פתח" כשער, כלומר: תמר ישבה...
פתח עיניים
"וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה, כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְהִוא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה."
(פסוק יד)

סיפור יהודה ותמר. כל הזכויות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי.

יש המפרשים את המילה "עיניים" כשם של מקום ואת המילה "פתח" כשער, כלומר: תמר ישבה בשער מקום הנקרא עיניים. שימוש מקראי דומה במילה פתח: "וַיָּבֹא אֶל פֶּתַח הָעִיר" (מלכים א יז , י). יש הסבורים כי המילה "עיניים" כאן משמעותה מעיינות. אם השם מלמד על סמיכותה של העיר אל מעיינות, אפשר לשער כי העיר עיניים שכנה באזור מפורסם במעיינותיו הנמצא כ-3 ק"מ דרומית לבית שמש.

  • שם המקום "פתח עיניים" יכול להתפרש גם כמטפורה למצבה של תמר. נסו להסביר את המטפורה.
חוק הייבום
חוק הייבום שעומד בבסיס הפרק קובע שאם אדם מת בלי להשאיר אחריו צאצאים, על אחיו...
חוק הייבום
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ."
(פסוק ח)

בועז הוא הייבם של רות במגילת רות. בתמונה רות ובועז בגורן. Wellcome Collection gallery (2018-04-02): https://wellcomecollection.org/works/n784x3se CC-BY-4.0

חוק הייבום שעומד בבסיס הפרק קובע שאם אדם מת בלי להשאיר אחריו צאצאים, על אחיו לשאת (לייבם) את אשת המנוח ולהקים זרע על שמו. מהפרק עולה שעל פי המנהג לא רק האח מחויב לייבם, אלא כנראה גם אביו של המנוח – ולכן דאגה תמר להרות דווקא ליהודה.

מבוסס על מרים בלומנטל, תקציר בראשית פרק לח, אתר מיזם 929

בעירבון מוגבל
יהודה סבור כי תמר היא זונה, ומתחייב לשלם לה תמורת המפגש המיני במועד מאוחר יותר....
בעירבון מוגבל
"וַיֹּאמֶר מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָךְ, וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ, וַיִּתֶּן לָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַתַּהַר לוֹ."
(פסוק יח)

חותמות. BLMJ 2581: באדיבות מוזאון ארצות המקרא ירושלים. צלם: משה קן

יהודה סבור כי תמר היא זונה, ומתחייב לשלם לה תמורת המפגש המיני במועד מאוחר יותר. הוא משאיר כמה פריטים אישיים שלו בידי תמר כעירבון לתשלום החוב. החותם האישי שלו, הפתיל והמטה נתפסים מבחינתה של תמר כעירבון מוצק ואמין, בשל ייחודיותם.

להמשך קריאה

ואכן כעבור זמן מה שולח יהודה גדי עיזים ביד רעהו העדולמי, על מנת להחזיר אליו את העירבון שכל כך חשוב לו. העדולמי לא מוצא את האישה, ויהודה חושב שהעירבון שהפקיד בידיה כבר לא יוחזר לו.

  • האם כל פריט יכול לשמש כעירבון לתשלום? הציעו הגדרה משלכם לעירבון.
תמר של רננה רז
מה הם הכוחות הפועלים בפרק לח, וכיצד מעבירים את הדרמה האנושית אל התיאטרון? הכוריאוגרפית והרקדנית...
תמר של רננה רז
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ."
(פסוק ח)

מה הם הכוחות הפועלים בפרק לח, וכיצד מעבירים את הדרמה האנושית אל התיאטרון? הכוריאוגרפית והרקדנית רננה רז מספרת על יחסה לפרק בכלל ולתמר בפרט. ברקע דבריה, קטעים מתוך ההצגה "אשת" של היוצרת אלית ובר.

  • על פי רננה רז, מה סוד כוחה של תמר?

קרדיט: מטח

סימנים - 929
ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית לח – ער ואונן ואיסור הוצאת...
סימנים - 929
"וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע, וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו."
(פסוק ט)

ליאת רגב והרב בני לאו בשיחה קצרה על בראשית לח – ער ואונן ואיסור הוצאת זרע לבטלה.

  • מה הם שני הפירושים שמציעה ליאת רגב לעונשו של אונן? מה עמדתו של הרב בני לאו בנושא?

קרדיט: סימנים / בראשית לח – 929 תנך ביחד, 2015

חוק הייבום
חוק הייבום הקדום מוצג לראשונה במקרא בספר דברים: "כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם...
חוק הייבום
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ."
(פסוק ח)

חוק הייבום הקדום מוצג לראשונה במקרא בספר דברים: "כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ" (דברים כה, ה). חוק זה נועד לפתור בעיה בחברה הפטריארכלית-חקלאית, שהייתה מבוססת על שליטה באדמות ובנשים ובשימור רכוש המשפחה. על פי דיני הייבום, אלמנה שבעלה נפטר ולא עלה בידם להביא לעולם צאצאים, אחיו של הבעל מצווה לשאתה לאישה ולהקים זרע למת.

  • ראובן מספר לשאולי ולאירנה על מצוות הייבום. מדוע התגובה שלהם שונה מהתגובה שלה ציפה ראובן?

קרדיט: עמוד הפייסבוק של ארץ נהדרת